שיקולים בבחירת מעון

ההחלטה לבחור מוסד לטיפול ממושך אינה החלטה פשוטה וקלה, שכן יש לה משמעות מכריעה לגבי חייו של הזקן ולגבי משפחתו, מן הבחינה האישית, החברתית, הרפואית, הכלכלית ועוד. לכן יש לבחור את המוסד הרצוי ביותר, אשר עונה באופן המיטבי על צרכיו של הקשיש. לשם כך חשוב לבקר במוסד, להתרשם ממנהל המקום, ממראהו של המקום ומחוות הדעת של הדיירים המתגוררים בו. עוד חשוב לנסות ולשאוב ידיעות על המוניטין והשם של המעון; אם מדובר במעון שהינו חלק מרשת מקומית או ארצית, יש ללקט מידע גם לגבי המוניטין של הרשת בכללותה.

נפרט שיקולים שונים אשר חשוב לקחת בחשבון כאשר באים לבחור מוסד לטיפול ממושך. שיקולים אלו הם בגדר המלצה בלבד ומבוססים, בין היתר, על רשימת השיקולים שפירסם משרד הבריאות באתר האינטרנט שלו .

א. רישיון: יש לבדוק האם למוסד ישנו רישיון בר-תוקף שמכוחו הוא פועל. משמעותו של הרישיון היא כי המוסד עומד בדרישות החוק והתקנות וכי מצוי הוא תחת פיקוחן של הרשויות המוסמכות.

ב.מיקום המעון: עד כמה קרוב הוא למקום מגוריו הקודם של הזקן ולמקום מגוריה של המשפחה, עד כמה עונה המוסד לצרכיו של הדייר- האם קרוב הוא לשירותים חברתיים, תרבותיים, גן ציבורי, מתנ''ס, או שמא ממוקם הוא במקום שקט וצדדי; האם ישנה גישה נוחה למעון מבחינת תחבורה. 

ג.מבנה המעון
• גודל המעון - גדול ומרובה דיירים או קטן ואינטימי. האם המעון צפוף או מרווח.
• האם ישנם שטחים פתוחים במעון (חצר, גינה, מקומות לישיבה בחוץ).
• האם ישנם שטחים ציבוריים מספיקים - כמו ספרייה, בית-כנסת, פינת טלוויזיה, חדר תרבות וחוגים, פינות ישיבה בפנים המעון. 
• האם נשמר הניקיון והסדר במעון, האם הוא מטופח, יש בו צמחייה, מצב הריהוט תקין.
• במוסד בעל מספר קומות, האם ישנה מעלית אחת או יותר והאם הגישה אליה נוחה. 
• האם ישנה אפשרות לחדרים גם לבודדים, ומהו ההבדל בעלות בין חדר לשניים ובין חדר לבודד.
• האם ישנם מקלחת ושירותים צמודים לחדר.
• האם החדר בטיחותי, אין בו זוויות חדות, יש מספיק אור מבחוץ, האם מחומם הוא בחורף וממוזג בקיץ, האם הריהוט הניתן מספיק; האם ניתן להביא ריהוט מן הבית; האם קיים לחצן מצוקה בחדר.
• האם וכיצד נשמרת פרטיותם של הדיירים בחדרים. 

ד. השירותים הניתנים במעון:
• הכשרתו של הצוות המקצועי. 
• היחס האישי שמעניק הצוות המקצועי, הסבלנות והנכונות להתייחס לצרכיו של כל דייר.
• מידת ה''חופש'' או החירות של הדייר לבחור ולהגדיר בעצמו את סוג השירותים, את היקפם ואת זהות נותן השירותים. חשוב לבחון מהי מידת היכולת של הדייר להמשיך ולעצב את חייו בכוחות עצמו, למרות השהות במסגרת מוסדית.
• מראהו של חדר האוכל, הניקיון בו, הצפיפות, טיב המזון המוגש, מראהו האסתטי, כמות המזון, האם הוא מוגש חם. האם ישנה התאמה לתפריט מיוחד שנדרש מבחינה בריאותית; האם יש אפשרות לשמירת כשרות; מהם זמני הארוחות; האם ישנן ארוחות ביניים.
• מהן הפעילויות החברתיות והתרבותיות שמציע המעון - חוגים, פעילות גופנית, פעילות תרבות, טיולים וכן האם קיימת אפשרות לצאת לפעילויות תרבות מאורגנות מחוץ למעון. כמו כן חשוב לברר מהן שעות הביקור והאם ישנם מקומות נוחים ושקטים שבהם ניתן לשבת עם מבקרים.
• הימצאותם של עובדים מקצועיים במעון: האם ישנו רופא, אחות, מרפא בעיסוק, עובד סוציאלי, עובד חברה וכדומה, וכן מהן שעות הפעילות שלהם. את רשימת בעלי-התפקידים הצריכים להימצא במעון ניתן למצוא בתקנות העוסקות בנושא זה [לינק].
• האם קיים בית-כנסת ושירותי דת, לפי רצון הקשיש.
• מהם סידורי האבטחה במעון. 
• האם קיימים שירותי קוסמטיקה (ספרות, מניקור, פדיקור).
• מהם סידורי הכביסה במעון, האם ישנה אפשרות כי הדייר יכבס את בגדיו בעצמו. • האם קיימת מרפאה מסודרת, מהן שעות הפעילות שלה, אילו טיפולים ניתן לקבל במסגרתה.
• מהם הסידורים הניתנים לדייר הזקוק לטיפול רפואי מחוץ למסגרת המעון (הסעה, ליווי) וכן לאשפוז בבית-חולים?

ה. החוזה: חשוב לקרוא היטב את החוזה אשר אמור להיכרת בין המעון לבין הדייר. על-פי התקנות, אלו הם הפרטים אשר צריכים להיכלל בחוזיהם של המעונות לעצמאיים ותשושים (עם זאת, רשימה זו יכולה לשמש אמת-מידה לפרטים שכדאי שיופיעו גם בחוזיהם של שאר המוסדות): 
• פירוט סוג השירותים שיינתנו לזקן במעון, ובמיוחד: שירותי תזונה ודיאטות מיוחדות, שירותי בריאות, טיפול אישי לתפקוד יום-יומי ותקין, שירותי דת, שירותים סוציאליים, שירותי ניקיון ואחזקה, שירותי כביסה, שירותי תעסוקה ובילוי, שירותי חימום ואוורור. לצד כל שירות חייב המעון לפרט אם הוא כלול בתשלום שמשולם למעון, ואם השירות אינו כלול בתשלום – יפורט גובה התשלום שייגבה עבור אותו שירות.
• האם קיימת אפשרות לעשות בחדר המגורים שימוש במקרר, בפלטה חשמלית, בקומקום חשמלי, בתנור חימום ובמיחם.
• פירוט הרהיטים, הציוד ודברי הערך אשר הזקן רשאי להביא עימו למעון. כן יצוין שם הגוף או האדם שהזקן יחפוץ שאליו יועברו החפצים האמורים לאחר פטירתו.
• הגדרת חדר המגורים שיקבל הזקן וזכויותיו למקרה של החלפת חדר או העברה ממחלקה למחלקה, לרבות העברה מחדר עקב עזיבת בן הזוג של הזקן.
• התשלומים שאותם מתחייב הזקן לשלם בעד שהותו במעון ותנאיהם, ובין השאר: אם התשלום הוא חד-פעמי או חודשי או אחר; גובה התשלום; תאריך התשלום; האדם או הגוף, זולת הזקן, המשתתפים בתשלום; שיטת עדכון התשלומים; תנאי החזרת כספים לזקן או למשפחתו במקרה שהזקן יעזוב את המעון בתוך תקופת הניסיון.
• סדר היום במעון וההגבלות, אם קיימות, בכל הנוגע לשימוש הזקן בחדרו או בשטחי המעון האחרים;
• היקף אחריות המעון במקרה של נזק לזקן או לרכושו;
• נסיבות עזיבה, העברה למעון אחר או הוצאה של זקן מהמעון כתוצאה מרצון אחד הצדדים להסכם, או בניגוד לו, או כתוצאה מסגירת המעון, או עקב הידרדרות במצב בריאותו של הזקן, והחזר התשלומים שיקבל הזקן כתוצאה מכך; במקרה של עזיבה זמנית של הזקן את המעון – משך תקופת שמירת מקומו במעון וגובה התשלום החודשי לתקופה האמורה. 

באופן כללי, חשוב לבחון את החוזה ולנסות לדלות ממנו מידע לגבי אופי החיים במקום. כך, חשוב לבחון האם ועד כמה מוגדרות בחוזה זכויותיו של הדייר? האם סדר היום הוא ''חופשי'' או ''נוקשה'' וקבוע מראש? האם רשאי הדייר לארח באופן חופשי חברים בחדרו? האם רשאי הוא להחזיק חיית מחמד? האם מפורטות בחוזה הדרכים בהם המוסד מתכוון להבטיח את איכות הטיפול והשירות? האם ועד כמה המוסד מחויב לשמירה על כבוד האדם של הדייר, פרטיותו וחירותו? האם החוזה מפרט דרכים להגשת תלונות ולהסדר סכסוכים? כן חשוב לבחון האם ועד כמה מאשפר החוזה לדיירים לקחת חלק פעיל בקבלת ההחלטות הנוגעות לניהול המוסד ולעיצוב המדיניות שלו? 

Tags: